#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האי דתניא במו&quot;ק דיוצאים בחול המועד לציין הקברים ולנכש כלאיים, הרי כבר עשו מאדר ?	שירדו גשמים ומחו הציון.</p><p dir='rtl'>וכשהיתה השנה מאוחרת, ולא היו הצמחים ניכרים באדר.	<br>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שמציינים את הקברים ? (2)	א. וטמא טמא יקרא, שתהא הטומאה קוראת לך.</p><p dir='rtl'>ב. וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי דרשינן מקרא דלהלן:</p><p dir='rtl'>וראה עצם, אדם, ובנה, אצלו, ציון.	וראה עצם - שמציינים על העצמות.</p><p dir='rtl'>אדם - שמציינים על שדרה וגולגולת.</p><p dir='rtl'>ובנה - שמציינים רק אבן מחוברת.</p><p dir='rtl'>אצלו - שמציינים במקום טהרה קודם שמגיע לטומאה.</p><p dir='rtl'>ציון - מכאן שמציינים.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מציינים רק אבן קבועה ולא עוברת ?</p><p dir='rtl'>ומדוע אין מציינים על הבשר ?</p><p dir='rtl'>ואיך לא חוששים לקלקול טהרות בזה ?	שמא יוליכוה למקום אחר ויסברו ששם יש טומאה ויפסידו טהרות חינם.</p><p dir='rtl'>ועל בשר לא, שיסברו גם אחר שיתעכל שעדיין יש שם טומאה.</p><p dir='rtl'>ואף שכעת עלול לבוא הפסד טהרות, עדיף שיפסדו פעם אחת ולא הרבה אח&quot;כ.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבן מצויינת אחת או שתים, היכן תולים את הטומאה ?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן ב' אבנים נידונים כב' יחידיות ?	אחת תולים תחתיה אף שאין מציינים ע&quot;ג הטומאה אלא לפניה.</p><p dir='rtl'>ב' תולים ביניהם.</p><p dir='rtl'>ואם נחרש ביניהם הרי הן כב' יחידיות ותחתיהן טמא.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עשו בשדות שהיה בהם כלאיים ? (3)	מעיקרא עוקרים ומשליכים לפניהם.</p><p dir='rtl'>ושמחו שנכשו להם, ועוד שנהנו בכלאיים.</p><p dir='rtl'>השליכום על הדרכים.</p><p dir='rtl'>ועדיין היו שמחים בניכוש.</p><p dir='rtl'>התקינו להפקיר את כל השדה.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מניין שהפקר ב""ד הפקר?<p></p><p dir=""rtl"">ומניין שהוא פוטר מן המעשרות? (2)</p>"	וכל אשר לא יבוא לעצת הזקנים וכו' יחרם כל רכושו.</p><p dir='rtl'>ולס&quot;ד פוטר מן המעשרות מהא דמעברים שמיטה בדיעבד, ועי&quot;ז תבואת אותו חודש פטורה מהמעשרות.</p><p dir='rtl'>והקשו דשאני התם דכתיב שמור את חודש האביב ומה&quot;ת היא שביעית.</p><p dir='rtl'>אלא מהא דגדיש שלא לוקט תחתיו כל הנוגע בארץ הפקר ופטור ממעשר אף לב&quot;ה דהפקר לעניים אינו הפקר.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין מעברים מוצאי שביעית ?</p><p dir='rtl'>ובאלו ב' זמנים ל&quot;ש איסור זה ?	בכדי שלא להאריך איסור חדש בזמן שאין התבואה מצוייה.</p><p dir='rtl'>ואחר שהתיר רבי להביא ירק מחו&quot;ל אין חשש.</p><p dir='rtl'>וכן בזמן שאין השנים כתקנם ואין התבואה מוכנה אז אין עניין למהר את היתר החדש.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי היו מושיבים שולחניים במדינה?<p></p><p dir=""rtl"">ומתי במקדש? ומה עוד עשו אז?</p>"	ט&quot;ו אדר במדינה.</p><p dir='rtl'>כ&quot;ה במקדש.</p><p dir='rtl'>ומאז גם התחילו למשכן.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את מי היו ממשכנים על השקלים ואת מי לא ?	לויים, ישראלים, גרים, ועבדים משוחררים.</p><p dir='rtl'>אבל לא כהנים נשים וקטנים.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קטן אין תובעים אותו ?</p><p dir='rtl'>ואיזה תובעים ואין ממשכנים ?</p><p dir='rtl'>ומאיזה גיל ממשכנים ?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן מחוייב האב לתת ?	קודם ב' שערות אין תובעים.</p><p dir='rtl'>אחר ב' שערות תובעים, אך אין ממשכנים עד בן כ'.</p><p dir='rtl'>ואם התחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק.	<br>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין ממשכנים את הכהנים לס&quot;ד ומסקנא ?	ס&quot;ד משום דרכי שלום, והקשו דא&quot;כ בישראל נמי יש לחוש לכך.</p><p dir='rtl'>אלא שעשו להם כבוד.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהנים חייבים לשקול ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>והאם מותר להם לשקול ?	מח' אם חייבים מקרא דזה יתנו, י&quot;ב שבטים יתנו. או לא. ולכו&quot;ע מותר להם לשקול.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היתה טענת הכהנים שלא ישקלו ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט דר' יהודה דרשאי לשקול אך אינו חייב ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט דרבנן דחייב ?	דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, ואם ישקלו לא יוכלו לאכול את שתי הלחם ולחם הפנים.</p><p dir='rtl'>ור' יהודה אמר דהם מוסרים לציבור וע&quot;כ נאכלת, אך אינם מוסרים יפה כ&quot;כ שיהיה זה לכתחילה.</p><p dir='rtl'>ולחכמים אחר שהם מוסרים שפיר דמי למעבד הכי לכתחילה, והם חייבים לשקול.	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי ""כל העובר על הפקודים""? (2)&nbsp;<div>וכמאן אתיא ?</div>"	"מח' אי כל העובר בים סוף, ואז גם כהנים בכלל והם מחוייבים לשקול.<p></p><p dir=""rtl"">או כל העובר על המניין של השקלים, ואז הם אינם בכלל.</p>"	<br/>שקלים דף ג		ירושלמי_שקלים
